פרשת וילך
אתם נצבים היום. כלל ישראל דומים ליום, כמו שיום מתחיל בחשך ואח"כ באור, כך ישראל בהתחלה יש להם חשך הגלות ואח"כ יהיה אור אורה ושמחה וגאולה בב"א.
אתם אותיות אמת, אם תתנהגו באמת שלא תשקרו איש בחברו אז תהיו נצבים חיים וקיימים.
בתיבת 'אתם' מרומז על מה שאמרו חז"ל "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה צדיקים בינונים רשעים", א מרמזת על הצדיקים שהיא אות ראשונה, ת מרמזת על הרשעים שהיא אות אחרונה, ומ' מרמזת על הבינונים שהיא באמצע הא-ב.
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם. מתי תזכו להיות נצבים ועומדים, אם תהיו באגודה אחת, וזה שנאמר כולכם(ילקוט).
בספר "ילקוט מעם לועז" מביא מעשה בזקן אחד שאמר לבניו לפני מותו הביאו לי חבילה של קנים, ואמר להם מי יכול לשבור את החבילה, נטל כל אחד את אגודת הקנים ולא יכלו לשברה, אמר להם אביהם אני יכול לשברה, התפעלו הבנים איך יכול להיות שהוא זקן ותש כוח, נטל את האגודה ופרק את הקנים אחד אחד ושברן, אמר להם זה מה שאני רוצה לרמז לכם, אם תהיו כולכם באגודה אחת אף אחד לא יוכל לעשות לכם רע, אבל אם תהיו בפירוד יהיו שולטים עליכם המזיקים.
אתם נצבים היום. 'ה'יום רמז לחמשה ימים, שני ימי ראש השנה, יום כיפור, הושענא רבה, שמחת תורה.
כל איש ישראל הם חשובים במעלות. מספרים על הצדיק הרש"ב שפעם בא אליו סוחר יהלומים ושאל אותו למה הוא משבח אדם מסוים והרי הוא לא רואה בו מעלות מיוחדות, ושתק הצדיק ולא ענה לו, ואח"כ ביקש ממנו הצדיק שיראה לו את היהלומים, והסוחר שם על השולחן את היהלומים, ואמר לו הסוחר על יהלום מסוים שהוא מאד חשוב, אמר לו הצדיק שהוא לא רואה ביהלום הזה מעלה משאר היהלומים, אמר לו הסוחר ביהלומים צריך להיות מומחה כדי להבין בהם, ענה לו הצדיק שגם ביהודי צריך להיות מומחה כדי להבין בו, כל יהודי מוכתר במעלות גדולות. (מאורה של תורה).
ראש ישיבת "פורת יוסף" הרב יהודה צדקה זצ"ל היה אומר רמז למה שאומרים החילונים שהעיקר הלב, שכתוב בפרשה "והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי". הרב שלום שבדרון זצ"ל היה אומר משל למה הדבר דומה שאחד נכנס לבית החולים וראה שאחד שוכב בלי ידיים ובלי רגליים וגונח, שאל אותו מה אומרים הרופאים על הלב שלך, ענה לו שהם אומרים שהלב בריא, אמר לחולה אם כן למה אתה גונח הלא הלב בריא. והמבין יבין.
וישלכם ה-לגדולה, רמז לשלושים דורות שיש מאברהם עד צדקיהו המלך האחרון בבית ראשון. שבזמנו התחיל הגלות
חז"ל אומרים למה לא נתגלה שכר המצות, כדי שלא יבחרו במצות, אחד יאמר המצוה הזאת משתלמת לי יותר ויעזוב מצוות אחרות. רק שתי מצות נתגלה שכרם שילוח הקן, וכיבוד אב ואם, זה שאמר הפסוק הנסתרות לה' אלוקינו כל שאר המצות נסתרות ולא נגלה שכרם, אבל רק שילוח הקן שהם לנו, וכיבוד אב ואם שהם לבנינו נתגלה שכרן, כדי "לעשות את כל התורה הזאת "ולא יבחרו במצות (מפרשים).
רש"י אומר למה נקוד על לנו ולבנינו, שלא קבלו ערבות עד שעברו את הירדן.
כל ישראל ערבין זה לזה. צדיק אחד אמר, "כל ישראל ערבים זה לזה" שצריך להיות מתוק אחד לשני, ערבים לשון יערב לפניך, והערב נא. מדארף זיין זיס איינער צום צווייטן.
ושבת עד ה'. יש נותנים רמז על פ' נצבים שהיא השבת האחרונה של השנה, "ושבת" אותיות שבת, שתראה להתחזק בשבת האחרונה עד ה' אלקיך, ותתקן את כל שבתות השנה.
ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב ר"ת אלול. בפ' עקב כתוב ומלתם את ערלת לבבכם, ובפרשתנו כתוב ומל ה' אלקיך את לבבך, חז"ל אומרים פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, פירוש שצריכים מקודם להתחיל ואח"כ ה' עוזר, זהו שכתוב ומלתם שתתחילו מקודם לעבודת ה', ואח"כ ומל ה' אלקיך את לבבך(מעש"ת).
"את לבבך ואת לבב" ראשי תיבות אלול ומוסיף החיד"א שסופי התיבות תכתב, מרמז שבאלול נחזור בתשובה ונכתב בספר חיים טובים.
כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו. למה אמר בפיך לפני לבבך, כי לפעמים הלב לא מתעורר. אז מקודם צריך להוציא מהפה לימוד ותפילות ואח"כ יתעורר הלב (מאורה של תורה).
כי קרוב אליך הדבר מא"ד. ר"ת מא"ד משה אברהם דוד, הרוצה הצלחה בתורה שיהיה שפל בעיניו כמוהם שהיו ענוים.
וילך משה. אומר התרגום יונתן לבית אולפנא, פירוש שהלך לישיבה.
הבעל הטורים אומר שהלך לאבות לומר להם שה' קיים את השבועה שישראל יכנסו לארץ.
הבעל הטורים אומר סימן מתי פ' נצבים וילך נפרדות, אם חל ראש השנה ביום ב' או ביום ג', אז נפרדים, והסימן "פת בג המלך", מלך פירושו ראש השנה, פת לשון שבירה דהיינו נצבים וילך נפרדים.
ויקרא משה ליהושע וכו' לעיני כל ישראל חזק ואמץ. התורה מסיימת לעיני כל ישראל אחרי שמסיימים את התורה צריכים להתחזק ולהתחיל מחדש.
הדעת זקנים מביא מדרש, שביום שמת משה כתב 13 ספרי תורה וחילק לכל שבט, ואחד נתן בארון. ושואל הב"ח הרי משה מת בשבת ואיך כתב את התורה. ומתרץ שמת בערב שבת ונקבר בשבת.
בזוהר שאומרים בסעודה שלישית בשבת כתוב שמת בשבת, וגם אומרים 3 פעמים צדקתך במנחה כנגד יוסף משה ודוד שמתו בשבת.
צריך לאחד עם הקטעים הקודמים כתוב בדעת זקנים ביום שמת משה רבינו כתב 13 ספרי תורה, וחילק לכל שבט אחד, ואחד נתן בארון, ויש אומרים שהמלאך גבריאל לקח ספר תורה אחד למעלה לגן עדן, והצדיקים קוראים בזה כל יום שני וחמישי.
הקהל את העם האנשים והנשים והטף. חז"ל אומרים הטף למה באים, כדי ליתן שכר למביאיהם. שואלים אם ההורים באים למקדש בודאי שלוקחים את הטף אתם שהרי היכן ישאירו אותם, רק זה גופא הפשט שהקב"ה רצה שיהיה להם מצוה בזה וציוה על כך.
במצות הקהל כתוב "אנשים נשים וטף", ר"ת טנא, טנא בגימטריא 60, גם ברכת כהנים הם 60 אותיות, גם ששה סדרי משנה הם 60 מסכתות, בגלל זה רצה ה' שיבואו כולם אנשים נשים וטף שתחול הברכה וקדושת התורה על כולם (בן איש חי).
חז"ל אומרים שמותר למכור ספר תורה כדי לישא אשה. המצוה הראשונה בתורה היא לישא אשה, והמצוה האחרונה בתורה היא כתיבת ספר תורה שיש ביניהם קשר (מאורה של תורה).
חז"ל אומרים אסתר מן התורה מנין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני.
ואנכי הסתר אסתיר. מספרים על איזה צדיק שראה את נכדו בוכה, ושאל אותו למה אתה בוכה, אמר לו שהוא משחק עם חבריו ומתחבא כמו כולם ואף אחד לא בא לחפשו, וזה סימן שאין לו ערך אצל חבריו. התחיל הצדיק גם לבכות, ואמר גם ה' מסתיר פניו ובוכה שכתוב במסתרים תבכה נפשי. מדוע אין דורש ואין מבקש.
ה"דעת זקנים" אומר שזה דרך חיבה. משל לאדם שחטא לו בנו, אמר לרבו שיכנו, אבל האב מסתיר פניו שלא יכול לראות איך שמכים את בנו, כך ה' מסתיר פניו כשהאומות מענישים אותם.
"ואנכי הסתר אסתיר" אפילו בהסתר גדול - "אנכי" אהיה אתכם(מעש"ת).
כתוב בהפטרה "בכל צרתם לא צר" המילה לא היא בכתיב עם אות "א", ובקרי עם אות "ו", אם ה' נמצא אתנו בכל צרתם לו צר, אז לא צר אין מה לדאוג, כיון שהשומר ישראל אתנו.
הרב גרשון שטיינברג זצ"ל, כותב הפרפראות (פרשת השבוע)
סוף
