אמרי שפר י"ט שבט ה'תשע"ה
"דבריהם המרושעים של אחרים עלינו, לעתים קרובות אינם מתייחסים כלל אלינו, אלא הם ביטויים של רוגז ומורת רוח, שסיבותיהם שונות לגמרי" (פרידריך ניטשה).
"דווקא עובדות אינן בנמצא, כי אם פירושים בלבד" (פרידריך ניטשה)
"האדם מטבעו מתאמץ תמיד להסיר מעל עצמו כל אחריות למעשיו, ולא רק כלפי אחרים, אלא אפילו כלפי עצמו הריהו מתנער מכל דבר..." (רבי חיים שמואלביץ)
המקנא - ימיו מועטים, מפני שדואג למה שלא יזיק לו ולא יועיל לו, וימות ביגון", (רבי שלמה אבן גבירול)
הפרי והשורש (הרה“ג הרב שמואל גבאי שליט“א)
המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון סיפר פעם סיפור ששמע מיהודי ת"ח אשר השתתף במסיבה שערכו קבוצת פעילים לכבודו של בחור מישראל שנכנס להיכלה של תשובה. לאותה מסיבה ביקשו הפעילים לקרוא גם לאביו של הבחור אשר מחלציו יצא פרי תפארת זה, אביו של הבחור היה יהודי יליד רוסיה אשר עלה לארץ לפני למעלה משלושים שנה, ובתחילה סירב לבוא לאותה מסיבה בטוענו כי אין לו מה לחפש שם, ודרכו של בנו אינה נושאת חן בעיניו, אולם משהרבו להפציר בו נתרצה ובא.
באותה המסיבה השתתפו רבנים ואורחים חשובים, האווירה היתה נינוחה ונעימה, דרשות הושמעו בטוב טעם ודעת, ואבי הבחור ישב כל העת דומם אוזניו כרויות והוא מקשיב לנאמר אינו מוציא מפיו הגה. איש אינו יודע את המתחולל בליבו. המסיבה התקרבה לסיומה, הנואמים כולם סיימו את דבריהם, ואז קם האב ממקומו וביקש כי ברצונו לומר מילים מספר ולהביא בפני הנוכחים סיפור אישי מעברו.
היה זה טרם עלותו ארצה, לפני כמה עשרות שנים, בעודו ברוסיה הקומוניסטית נעצר בידי השלטון בגין עבירה כלשהי שעבר לפי חוקיהם, נשפט משפט מהיר ונשלח אל ארץ גזירה סבירה שם ירצה את עונשו משך שנים מספר. בהיותו שם בסיביר בודד מנותק מכל קשר עם בני משפחתו, שמח לפגוש את אחד מחבריו שאף הוא נידון על עבירה כלשהי לגלות באותו מקום.
כעבור תקופה סיים לרצות את עונשו והגיע זמנו להשתחרר מן המחנה, כאשר לחברו עדיין נותרו שנים מספר לרצות את עונשו, כשבא להפרד ממנו אמר החבר: הנה, אתה כבר זכית ויוצא אתה מן הגלות הארורה הזאת במקום נידח זה והולך אל העולם הגדול, הבה ואספר לך מעשה שאינו אלא משל: "אצלנו בחצר" סיפר החבר "גדל עץ תפוחים גדול ורב פארות אשר הצמיח מדי שנה תפוחים אדומים ומתוקים, נחמדים למראה וטובים למאכל, מתענגים היינו על התפוחים המתוקים ואף היינו מוכרים מפרותיהם לשכנים. כה יפה היה העץ בהבשיל פירותיו עד כי לא היה מי שיעבור בסמוך לחצר ולא יעמוד על מקומו להביט ביופיים הנשגב, עתים אף היינו רואים אנשים המזילים ריר למול התפוחים האדומים, כה יפה היה העץ.
חשבנו לעצמנו, הרי שרשי העץ החבויים עמוק בבטן האדמה, אין להם לא חן ולא צורה, לא יופי ולא הדר, ובכל זאת מצמיחים הם פירות נהדרים שכאלו, הרי פשוט וברור שאם ענפי העץ היפים על פירותיהם הנהדרים יהיו טמונים באדמה, יוציא העץ פירות יפים פי כמה באיכות ובכמות. כך חשבנו, וכך עשינו. נטלנו את כלי עבודת האדמה חפרנו ותלשנו, הכנו בור גדול, ואת העץ הפכנו על פניו, העץ ושורשיו למעלה אל פני השמש, והענפים ופרותיהם למטה בתוך מעשה האדמה, כיסינו היטב את הענפים, והמתנו לפירות המיוחלים. נו, יכול אתה לשער בעצמך כי תקוותנו נכזבה עד מהרה, משעבר חורף אחד וגם שני, השורשים יבשו, ומן העץ הנהדר לא נותר אלא שלד יבש מתאים למתיחת חבלי כביסה ותו לא. שוב לא היו אנשים עוצרים ליד החצר, שוב לא נהנו ממראה הפירות הנהדרים ומטעמם המתוק. בטוחים היינו כי אין עוד תקווה לראות תפוחים בחצרנו.
אלא שביום מן הימים צד את עינינו לפתע מחזה מרנין, בצדו של גזע העץ ההפוך, עלה לו ניצן ירוק, עלהוגם פרח, והחל מעפיל בביטחון כלפי מטה כאילו לא נתהפכו כאן סדרי בראשית. מסתבר שאחד התפוחים שנרקב נקלט זרעו והוא זה העולה ונותן תקווה לעתיד חדש של עץ רב פארות ותוצר פירות. ואכן כעבור תקופה יכולנו כבר ליהנות מפירותיו המתוקים של העץ הצעיר, שבהחלט לא נפל טעמם מן העץ הוותיק". סיים אבי הבחור את סיפורו באומרו: "כך סיפר לי חברי אז במעמד הפרידה בערבות סיביר. לא הבנתי אז מה הוא מתכוון, מה מסתתר מאחורי אותם המלים, ומה רוצה הוא לומר לי, למעלה משלושים שנה עברו מאז, ולא הבנתי לא את הסיפור והמשל, ובודאי שלא העליתי בדעתי שום נמשל מתאים. אבל, עכשיו, כאן, במקום הזה ובמעמד הזה, מבין אני היטב".
דמעה קלה של התרגשות נצצה בעיניו, ואז המשיך: גם אני הייתי בין אלה שבקשו להפוך את העץ על פניו, את השרשים העלתי למעלה ואת העץ על פירותיו הטמנתי עמוק למטה, ובכך חשבתי כי תם הסיפור, העבר אין, ואין עוד תקווה. עכשיו רואה אני כי מן התפוח שהטמנתי באדמה עלה לו ניצן והוציא פרי זהו בני היקר". כשדמעות אושר בעיניו סיים את דבריו: "היה בריא בני היקר, לך בדרך אשר בחרת לך, תציל את האבא שלך ואת כולם!..."
חוויית השבוע שלי
רוגז,מורת רוח,עובדות,אחריות,המקנא,הפרי והשורש,אמרי שפר,המגיד הירושלמי,
