אמרי שפר ז' אדר ה'תשע"ה
אומרים בשם הרה"ק מפשיסחא זי"ע – דידוע שפורים – כפורים, ומה בכל זאת ההבדל, אלא שבפורים מתחפש היהודי לגוי והריהו שותה לשכרה, ואילו ביום הכיפורים מתחפש הגוי ליהודי ומתעטף בטלית ובא לבית הכנסת...
אחד מחסידיו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא, סיפר שנעשה חסיד בזכות עמלק. והסביר: "פעם אחת, בשבת זכור, שהה בעיירת מגוריי אורח שמשך את תשומת לבי. בשעת קריאת פרשת זכור התבוננתי בפניו וראיתי שהוא חש תיעוב עז כלפי עמלק. "ניגשתי אליו ושאלתי: 'מה עשה לך עמלק שאתה מתעב אותו כל-כך?'. השיב האורח: 'רצונך לדעת, בוא עמי אל הרבי'. וכך, בזכות עמלק, נעשיתי חסיד".
גדול יום הפורים מיום הכיפורים, שביום הכיפורים המצווה היא לענות את הנפש, ואילו בפורים חייב אדם להתבסם עד דלא ידע. וכי יש בעולם עינוי גדול מחסרון הדעת? (רבי בונם מפשיסחה)
ושמעתי אימרא יפה, שהגאון ר' יוסף חיים זוננפעלד זצ"ל הלך פעם למקוה וכשיצא משם מצא את הגאון ר' איסר זלמן מעלצער זצ"ל, ושאל ר' איסר זלמן את רי"ח האם ללכת למקוה זה לא ביטול תורה, ענה: היות וגוי דבר ראשון כדי להתגייר, הוא טובל במקוה, וא"כ מגוי להתהפך ליהודי המקוה מכשירו, אז יהודי שיהיה יותר יהודי בוודאי המקוה מכשירו, וא"כ שמעתי שבמגילה בסופו כתוב "ורבים מעמי הארץ מתייהדים" שבפורים המון עמי הארץ התייהדו, וא"כ יהודי בימים אלו כל שכן שיכול להתייהד יותר.
הוא רע! הוא רע! (הרב יואל כהן)
חורף תשי"ג היה קר וקשה ליהודי ברית המועצות, הנאנקים תחת שלטונו האכזר של הרודן סטאלין. מאז פרוץ המהפכה הקומוניסטית היהדות בברית המועצות נרדפת. רבנים, מורים, שוחטים ומוהלים – נעצרים, מוצאים להורג או נשלחים לסיביר.
בכ"ו בטבת באותה שנה הפציעה לאוויר 'עלילת הרופאים', שהוצגה כמזימה שזממו רופאים יהודים לפגוע בחיי מנהיגי המדינה, ובראשם בסטאלין. כלי התקשורת סיפרו בדרמטיות על שני קצינים בכירים – קורצ'וב וז'דנוב – שנרצחו בידי כנופיית הרופאים. החשודים היו תשעה רופאים, שישה מהם יהודים. בכיר הנאשמים היה הפרופסור היהודי מירון וובסי, שהיה רופאו האישי של סטאלין. ליהודי ברית המועצות היה ברור שזו עלילה שפָלה, שנועדה להכשיר את הקרקע לגירוש המוני של מיליוני יהודי ברית המועצות לארץ גזֵרה נידחת, לרפובליקת בירוביג'אן, שתהיה בית כלא גדול לכל היהודים.
העיתונות הסיתה בארסיות רבה כנגד היהודים, "אויבי העם", ומכונת התעמולה המשומנת של השלטון הסובייטי עבדה שעות נוספות כדי להכפיש את היהודים ולהשניא אותם על הציבור. ההמון הנבער הגיב כמצופה, ומיום ליום רבו גילויי השנאה כלפי יהודים. הכול ציפו במתח למשפט הראווה, אף שהיה ברור כי גזר הדין הוכתב מראש וכי כל התשעה יימצאו אשמים. ודאי גם יוצאו להורג בעוון בגידה. מצוקתם של יהודי ברית המועצות הייתה נוראה. בליבותיהם קינן החשש שהפעם אין מוצא מן הסבך. עוד רגע ומלכודת המוות תסגור עליהם לגמרי. רק נס יכול להציל אותם.
פורים תשי"ג. בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין שבניו-יורק מתקיימת התוועדות חסידית. החסידים כבר מכירים את אופי ההתוועדויות הממושכות שהרבי מקיים בשבתות ובחגים, התוועדויות מלאות בדברי תורה וחסידות, שאותן הוא מרצה בשטף, כמעיין נובע, במרוצת שעות. התוועדות הפורים נפתחה באמירת מאמר חסידות – פרק מעמיק בתורת החסידות שהרבי אומר בטון ייחודי. באותם רגעים הרבי רציני מאוד, עיניו עצומות, והוא מרוכז לחלוטין באמירת המאמר. כשסיים את המאמר נעשתה ההתוועדות נינוחה יותר, ודברי התורה של הרבי עסקו בענייני הפורים ותובלו בשירת ניגונים ובאיחולי 'לחיים' לנאספים הרבים.
הגיעו השעות הקטנות של הלילה. לפתע נשתנו פניו של הרבי והבעתם נעשתה שוב דרוכה ורצינית. החסידים ידעו שהבעה זו משמעותה שבכוונת הרבי לומר עוד מאמר. זה היה חידוש מרעיש – שני מאמרים בהתוועדות אחת. החסידים ציינו לעצמם שזה מאורע חסר תקדים. אך האירוע הדרמטי יותר, שנצרב לנצח בזיכרון משתתפי המעמד, אירע כמה דקות לפני אמירת המאמר.
"בתקופת המהפכה ברוסיה", החל הרבי פתאום לספר, וארשת רצינית במיוחד נסוכה על פניו, "לאחר מפלת הצאר (ניקולאי השני), הייתה תקופה של חופש פוליטי בעבור יהודי רוסיה. עד אז לא היו להם שום זכויות, אולם עתה הותר להם להשתתף בבחירות. "אדמו"ר הרש"ב הורה לחסידים להשתתף בבחירות ולהצביע. בעקבות ההוראה בא לעמדת ההצבעה חסיד אחד, שהיה מנותק לגמרי מהוויות העולם, ולא היה מעודכן כלל וכלל במתרחש במדינה. "אך הרבי הורה שיש להשתתף בבחירות, וכך התייצב הלה בחרדת קודש, לאחר טבילה במקווה, מותניו חגורים באבנט, כראוי לקיום הוראת הרבי, וביצע את המוטל עליו. הוא רק ידע שעליו לתמוך במועמד פלוני ולהריע לו, ולהביע חוסר רצון בשני. בעיניו זו הייתה פעולה רוחנית של קיום שליחות הרבי". הרבי המשיך ותיאר באוזני החסידים איך כשיצא החסיד החוצה הבחין בכמה בני-אדם עומדים ומכריזים "הורה! הורה!" (קריאת עידוד רוסית). החסיד לא הבין כלל את שפתם ואת פשר הכרזתם, ופירש את הקריאה במשמעות אחרת – "הוא רע!"... וכך הצטרף אליהם והכריז "הוא רע! הוא רע! הוא רע!"...
הרבי סיים את סיפורו. בבית המדרש עמדה דממה. לפתע, כמו ניתן אות מוסכם, קמו מאות המשתתפים על רגליהם, והכריזו יחד שלוש קריאות קצובות: "הוא רע! הוא רע! הוא רע!"... מיד אחר-כך פתח הרבי באמירת המאמר, שנפתח בפסוק מן המגילה, "על כן קראו לימים האלה פורים, על שם הפור". המאמר נסתיים בקביעה שה'קליפה' מתבטלת ונכנעת לגמרי לפני הקדושה. הכול הבינו שהמאמר, הסיפור וחיקוי החסיד משנת תרע"ז – נושאים בחובם דבר-מה עמוק יותר, שאינו נראֶה לעין.
חלפו כמה ימים, ושמועות שדלפו מאחורי מסך הברזל הִכו את העולם בתדהמה: סטאלין העריץ מת. לאחר מכן התבררו הפרטים. בפורים הודיעו השלטונות כי חלה, אולם כעבור זמן נודעה האמת. סטאלין מת בפורים.
חוויית השבוע שלי
פורים כפורים,להתחפש לגוי,להתעטף בטלית,רבי וחסיד,להתבסם,מקווה מים,טבילה,ברית המועצות,
